עברו עליי כמה ימים מזעזעים במיוחד.
החלטתי להתקין מחדש את המחשב הנייד שלי שעשה קולות של גרררר-בזזז-פפפ-חחח
(או משהו באיזור.. אל תתפסו אותי על המילה).

אחרי הטקס הקבוע של גיבוי מיליארד מסמכים, מועדפים, קבצים ומי יודע מה עוד
הגיע הזמן להתקין מערכת… בתור בחור אמיץ שכמוני החלטתי הפעם לזנוח את הגרמנים
(OpenSuse) וללכת על משהו גרפי, עליז ושמח – Ubuntu, אחרי 5 דקות בערך המערכת כבר נטענה לצייצה לי בשימחה (אין לי הגדרה אחרת לרעש ג'ונגל שהמערכת עושה)
ובישרה לי על המצאות רשתות אלחוטיות (של השכנים).
שמח וטוב לב ניסיתי להתחבר… שניה עברה… שתיים… דקה… חמש דקות ואין אינטרנט… קרייסס ?! לא למישהו עם מודם סלולרי של סלקום
… אז ניסיתי להתחבר דרכו..
שניה עברה… שתיים.. דקה.. חמש דקות.. ואין תגובה… עכשיו קרייסס !.

מסתבר שעשו איזשהו שינוי בין קרנל אחד לשני, ומשהו עם עדכון התוכנה NetworkManager, שגרם למודם המסכן שלי (Sierra AirCard 880e) להתחרפן.
מסתבר שעכשיו אחרי שסידרו לו את הדריברים כמו שצריך, המערכת קולטת אותו בתור GSM MODEM, מה שמצריך STRING התחברות מיוחד שכמובן אין אפשרות
להכניס דרך הממשק הנפלא (באמת נפלא… ) של NetworkManager.

To make a long story short, לא הייתה לי ברירה.. הייתי חייב להתקין Wvdial, וליצור חייגן ידני, להגדיר את המודם כאנלוגי (תוך כדיי שאני מזמזם לעצמי את רעשיי המודם הישנים והחתולה שלי מנסה לתקוף אותי על כך) וליצור קיצוריי דרך לחיוג וניתוק
כמובן (כאשר הייתי צריך להתחכם עם הניתוק, ולעשות מיני סקריפט שיפתור לי את הבעיה הזאת).

ואם זה לא מספיק אז אחרי שכבר הצלחתי להתחבר נאלצתי להגדיר ידנית NameServer
מכיוון שהוא פשוט סרב לזהות את ה DNS הנכון…

אלוהים (או כל בן אדם אחר לשם העניין) יסלח לי על זה – אבל לפעמים אני לא מבין
למה הכל כ"כ מתקדם וטוב בהפצות לינוקס, אבל הדברים הקטנים האלו מסוגלים להרוג מישהו…

ולכל אלו שיודעים חצי פקודה בלינוקס – הנה סטריפ קומיקס משעשע מבין XKCD

אחרי קריסת Storage Raid במדיה סנטר שלי החלטתי להתקין מחדש את המערכת הפעלה
בדקתי כמה גרסאות שונות ביניהם XP Media Center, Vista, Linux MCE ו MythTV.
בדיוק התחלתי כבר להתקין את Linux MCE כשנזכרתי שיש לי סריאל חוקי (!!)
לגרסת ה RC של חלונות 7.

אז החלטתי לעשות מעשה ולהתקין את המערכת…
מה אני יכול להגיד ?! התרשמתי לטובה מהמערכת, ההתקנה עברה מהר וקל (גם למשתמש חסר ידע) השאלות שנשאלתי היו בסיסיות למדיי וקצב ההתקנה היה מהיר למדיי, אפילו מהיר יותר מהתקנת גרסת XP המקבילה.
אני לא חולה על הממשק הגרפי הזה, יותר מידיי פנסיי-שמנסי אבל זה כנראה משהו חדש שנכנס
בשנים האחרונות, גם למערכות מבוססות לינוקס למיניהם כגון אובונטו יש ממשקים גרפיים דומים.

יאמר לזכות המערכת שהיא זיהתה את כל הדרייברים לבד לגמרי, ובסט עדכונים הראשונים שעשיתי
היא אפילו עדכנה את לוכד הוידיאו שלי. המדיה פלייר החדש טיפה שונה מה 11 שאני רגיל אליו – אבל אחרי כמה שניות מתרגלים… המדיה סנטר שונה לגמרי (לפחות מהגרסה שהכרתי ב XP)
והוא ידידותי יותר ונוח יותר, הוא גם מארגן נוח יותר את התוכן שנמצא על המחשב.

אני יודע שהרבה אומרים (כמוני) שחלונות 7 זה בעצם גרסת ה Service Pack 2 של וויסטה
(שיצאה במזל טוב השבוע) ושאין באמת שינוי ובשורה חוץ משינויים מינוריים…
אני יודע את זה, ואתם יודעים את זה, ועוד חצי עולם יודע את זה.
אבל בכל זאת, משהו מרגיש בוגר יותר במערכת הפעלה הזאת – כאילו סוף סוף מייקרוסופט עשו
חושבים והוציאו מערכת הפעלה בשלה לשוק (טוב נו… עדיין לא הוציאו.. רק בסוף שנה).
אז חוץ מזה שזה מייקרוסופט, ושזה יימכר לשוק במחירים מופרזים וכמובן זה יגיע במיליון וריאציות
שונות ויביא איתו מיליון בעיות חדשות, אבל אחרי הכול לא מדובר במערכת גרועה במיוחד לפחות לא למשתמשים שצריכים מערכת ידידותית (ויסלח לי לינוקס סוזה שאני כותב ממנו את השורות האלו).

מבטיח לעדכן ולספר לכלוך על המערכת ברגע שאני אשתמש בה קצת.